האמון וחיי המשפחה

באדיבות שבועון בית משיח

איך בונים חיי נישואין טובים? כמובן, שחיי נישואין מורכבים מהרבה מרכיבים שונים, חלקם משמעותיים יותר וחלקם משמעותיים פחות. יחד עם זאת, נראה שאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר לבניית חיי נישואין טובים, אם לא המשמעותי מכולם, הוא האמון בין בני הזוג. אמון הוא מרכיב מרכזי וההכרחי של כל מערכת יחסים. אמון חשוב ביחסים בין בני אדם, ואמון חשוב במערכות עסקיות ובמקומות עבודה, ואמון חשוב במערכות השלטון והפוליטיקה (שבהן אין הרבה מאד אמון...). אז, מה הוא אמון? ״אמון״ הוא מושג מורכב שלא קל להגדיר אותו, ויש עשרות הגדרות שונות לאמון. האם אמון הוא רגש כמו ״אני מרגישה שאני יכולה לתת אמון בבעלי״, או שאמון הוא מחשבה כמו ״אני מכירה את בעלי ויודעת שאני יכולה לסמוך עליו״, או שאמון הוא התנהגות שבה אנו מגלים נכונות לפגיעות, כגון כשאת מבקשת מהשכנה להביא את הילדים מהגן כי יש לך אמון שהיא תעשה זאת באופן אחראי. התשובה היא שאמון מורכב גם מרגש, גם ממחשבה וגם מהתנהגות. אמון שמבוסס על רגש בלבד בלי להסתמך גם על עובדות, כגון שאני ״מאמינה״ שהמלמד החדש יצליח לעשות נפלאות עם הבן שלי, בלי שלהרגשה זו יש איזה בסיס עובדתי, אינו באמת אמון, אלא ״אמון עיוור״. גם אמון שמבוסס על עובדות בלבד בלי רגש, כגון שאני ״מאמין״ שהשקעה בקרן מסוימת תניב בעתיד תשואה טובה כי החישובים מראים שהתשואה שלה עד היום הייתה טובה, אינו באמת אמון, אלא ״חיזוי״. כמו כן, אמון שאינו בא לידי ביטוי בהתנהגות, כגון שאני ״נותן אמון״ בחבר שלי אבל לא סומך עליו מספיק כדי להלוות לו 100 שקל, גם אינו באמת אמון. באופן מאד כללי ניתן להגדיר אמון כתפיסה שהאדם כלשהו יתנהג באופן שיהיה לטובתנו, לדוגמא, ״אני נותנת אמון מלא בבעלי שהוא יהיה שם בשבילי כאשר אני אצטרך אותו״.

ניתן להבחין בין שני סוגים של אמון. הסוג הראשון של אמון נקרא ״אמון מוכלל״ (generalized trust) והוא השקפת עולם אופטימית בקשר למניעים ולהתנהגות של אחרים. אמון מוכלל הוא ההשקפה שניתן לסמוך על רוב האנשים שיעשו דברים לטובתנו, ושלא יעשו דברים שיפגעו בנו. אמון מוכלל הוא אמון באנשים שאנו לא מכירים ושאין לנו שום מידע לגביהם. לדוגמא, שכאשר אני קונה בחנות שאני לא מכיר אני נותן אמון בבעל החנות שיתנהג כלפי בצורה הוגנת, או כאשר אני מזמין בעל מקצוע שאני לא מכיר, אני נותן אמון שהוא יבצע את העבודה כראוי, וכו׳. אמון מוכלל מתעצב בילדותינו המוקדמת. אחת התאוריות הדומיננטיות לגבי התפתחות של אמון פותחה ע״י פסיכולוג אמריקאי ממוצא יהודי בשם אריק אריקסון (Eric Erickson). אריקסון פיתח תאוריה שלפיה חיי האדם מתחלקים לשמונה שלבי חיים עיקריים, מילדותו ועד סוף חייו. בכל שלב בחיים האדם יכול לרכוש (או לא לרכוש) מיומנות חברתית משמעותית. לפי אריקסון היכולת לתת אמון מתגבשת בשלב החיים הראשון, שהוא מהלידה ועד לסיום שנת החיים הראשונה. בתקופת חיים זו הילד תלוי לחלוטין באמו שתספק לו את כל צרכיו. אם אמו תספק לו את צרכיו בצורה סבירה, התינוק יגבש אמון באנשים אחרים ובעולם. אם אמו לא תספק לו את צרכיו בצורה סבירה הוא לא יפתח אמון באחרים ובעולם. ״בצורה סבירה״ אומר שאמו תאכיל אותו לפני שהוא יבכה הרבה מידי זמן, ושהיא קצת תדבר איתו, וקצת תחייך אליו, וקצת תלטף אותו, וכד׳. ״בצורה סבירה״ לא אומר שהאימא תיתן לו מיד את כל מה שהוא מבקש (שאז התינוק ילמד שכל צרכיו חייבים להיענות במלואם, ומיד), אלא שהוא יקבל מענה לרוב הדברים תוך זמן סביר.

לעומת ״אמון מוכלל״ יש ״אמון ספציפי״ (specific trust). אמון ספציפי הוא אמון שניתן במישהו שיש לנו הכרות וניסיון אתו, כמו בני הזוג שלנו. לדוגמא, אני יכול לתת אמון בבעל החנות כי קניתי אצלו מספר פעמים בעבר ונוכחתי שהוא אמין. או אני יכול לתת אמון בבעל המקצוע מסוים כי הוא עבד אצלי בעבר ונוכחתי שהוא אמין. אני נותן אמון באנשים אלו לאור הניסיון הטוב שהיה לי איתם, ואני מקווה (אבל לא יכול להיות בטוח) שגם בעתיד הם לא יאכזבו אותי.

התפתחות אמון בין בני זוג מורכבת משילוב של אמון מוכלל ואמון ספציפי. בתחילת הנישואין כל אחד מבני הזוג מגיע לנישואין עם תפיסה של ״אמון מוכלל״ לגבי האמון שאפשר לתת בבני אדם. אחרי שבני הזוג חיים ביחד איזה זמן הם לומדים להכיר אחד את השני ומגבשים לעצמם ״אמון ספיצפי״ בבני הזוג להם. איך אפשר לבנות את האמון בין בני זוג? התפתחות האמון היא תהליך איטי והדרגתי. בניית אמון היא כמו המשחק ״סולמות וחבלים״. האמון מתפתח לאט לאט, אולם כאשר האמון נפגע, הפגיעה מחזירה את האמון (כמעט) לנקודת ההתחלה. כדי בני הזוג שלנו יתנו בנו אמון אנו צרכים להראות להם שאנו רוצים (גם) בטובתם, ולא רק בטובתנו. כל פעם שאנו עושים אפילו משהו קטן עבור בני הזוג שלנו, הדבר מחזק את האמון שלהם בנו, ומוכיח להם שאנו ״רואים״ אותם. לדוגמא, כשבעלך חוזר הביתה מהעבודה מותש ושפוף ואת מגישה לו בחיוך כוס קפה ועוגה, את מראה לו שאת ״רואה אותו״, והדבר מחזק את האמון שלו בך. או, כשהתינוקת בוכה בלילה, ובעלך אומר לך ״את יכולה להמשיך לישון. הפעם אני אקום לתת לה את הבקבוק״, הוא מראה לך שאת יכולה לתת בו אמון.

אמון ואהבה קשורים קשר הדוק אחד בשני. אמון מתפתח כמו שמתפתחת אהבה. אנו אוהבים את אלו שאנו יכולים לתת בהם אמון, ואנו נותנים אמון באלו שאנו אוהבים. הרבי הסביר ביחידות לאחת הנשים איך מתפתחת אהבה בין בני זוג: ״אהבה זה רגש שמתחזק במשך השנים, זה להתחלק עם השני, באכפתיות וכבוד הדדי, זה לבנות חיים ביחד, משפחה ובית. האהבה שמרגישים ככלה צעירה הינה רק תחילתה של אהבה אמתית. ע״י המעשים הקטנים בענייני היום יום האהבה גדלה ומתחזקת. האהבה שמרגישים אחרי חמש או עשר שנים הינה התחזקות איטית של הקשר, כששני חיים מתאחדים לאחד. עם הזמן מגיעים למצב שכל צד לא יכול לדמיין לעצמו חיים ללא השני״ (מתוך היחידות של גב׳ ח. שרפשטיין. JEM כרך 55. אפיזודה 222). בדיוק באותה דרך שמתפתחת האהבה בין בני זוג, כך גם מתפתח גם האמון ביניהם.

__________
זאב קרומבי (MSW) הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות [email protected]m  או 0547-822686